האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
חמישי, 14 ינואר 2010 09:47

אלי ישי כלאומן גזעני

אלי ישי כלאומן גזעני

רוב תומכי ש"ס לא באו מקהילות שהתבדלו לגמרי מהמציאות הישראלית החילונית, הם עברו תהליכים פוליטיים ורעיוניים נציים, בדיוק כמו אנשי המרכז הלאומני (עבודה, קדימה וליכוד). אם אהוד ברק הוביל את מפלגתו לניתוק מוחלט עם האזרחים הערבים בתוך הקו הירוק, לאובדן כל אמון בתהליך השלום ולתמיכה במבצעים צבאיים תוקפניים נגד הפלסטינים, הרי שגם הרב עובדיה ואנשיו אימצו את הקו הפוליטי הזה. בעשור האחרון גברו בש"ס הזרמים הכהניסטיים והחב"דניקיים, נותקו רוב הקשרים בין הנהגת התנועה לערבים (שטופחו בעבר על ידי דרעי), נחלשה לגמרי ההשפעה היונית הליטאית על חצרו של הרב עובדיה.

במרוצת הימים הפכה ש"ס לראש החץ של התעמולה הלאומנית-גזענית נגד הפועלים הזרים בישראל. השליטה במשרד הפנים איפשרה לתנועה להוציא לפועל מדיניות עוינת לזרים, בניצוחו של השר ישי.

לשינוי האידיאולוגי גרמו גם תהליכים חברתיים-כלכליים רבי עוצמה, ובעיקר חדירתם של רבים מתומכי ש"ס לשטחים הםלסטיניים הכבושים במזרח עיר הקודש ובגדה המערבית. לש"ס יש היום אינטרס בחיזוק ההתנחלויות, בעיקר אלו שהוקמו משיקולים כלכליים "טהורים". אבל אפילו בנושא הזה יש שינוי, הכרוך בהסלמה נצית: הפעילות למען ההתנחלויות הידקה את היחסים בין המתנחלים האידיאולוגים של היהדות הדתית-לאומנית, לבין המתיישבים הכלכליים של ש"ס והליכוד.

הרטוריקה היונית נעלמה ממועצת החכמים, ולכן רוכך החיכוך בין ש"ס לבין הדתיים הלאומניים. בעבר נהגו מתנחלים חובשי כיפות סרוגות להפגין מול ביתו של הרב עובדיה בגין תמיכתו בהסכמי אוסלו ובצעדים אחרים שהתפרשו כמתונים; כיום נחשב נציגו של הרב בממשלה כידיד אמיץ לא רק של ההתנחלויות, אלא גם של כל פעילות צבאית ישראלית.

ישי מייצג את ניצחונו של הכהניזם בקרב על נשמתה של תנועת ש"ס. הפן החברתי בפעילות התנועה נחלש, והרטוריקה בנושאים האלה מוגבלת לנושאים ייחודיים, שבנימין נתניהו דואג להסדיר במהירות ובשקט. אבל למסע הרדיפה נגד הפועלים הזרים יש כבר ניחוח כהניסטי ברור.

מאיר כהנא הצליח מאוד ברקיחת סינתזה היסטורית בין החרדיות לבין הלאומנות הנצית הישראלית. שנאת השמאל, שנאת הזרים, שנאת הערבים והבוז לכל זרם ליברלי בעולם מאפיינים מזה שנות דור את הימין הקיצוני בישראל. ישי הבשיל כמנהיג ש"ס בתוך סביבה רעיונית שמתאימה לו גם רגשית. חולשתו והזדקנותו של הרב עובדיה ודחיקתו של דרעי מהנהגת ש"ס, מסכלים כל סיכוי לעצירת התהליך המסוכן העובר על תנועה חשובה ומושרשת בחברה הישראלית.

גם אם דרעי היה חוזר, הוא היה נאלץ לפעול בזירה פוליטית שעברה שינויים דרסטיים. כאשר נוסדה ש"ס, התחלקה הפוליטיקה הישראלית בין הליכוד ולווייניו הלאומנים והדתיים מצד אחד, לבין העבודה, מרץ, חד"ש והמפלגות הערביות מהצד השני. אהוד ברק הרס את האיזון העדין הזה והוא עתה חבר בממשלה, המאפשרת לישי לנהוג בפועלים הזרים באכזריות שפוכה. לאחר שהפך לאחד הפוליטיקאים הקיצוניים ביותר בישראל. בעל דעות ביטחוניסטיות ונציות, תומך נלהב בכל המבצעים ובכל ההרפתקאות הצבאיות, מתעלם מפשעי המלחמה, ומנהל את הפעילות הקלגסית נגד הפועלים הזרים וילדיהם בלהט לאומני גזעני.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן