האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
חמישי, 14 ינואר 2010 09:44

הממסד המשפטי הישראלי שותף לעוול

הממסד המשפטי הישראלי שותף לעוול

בשבועיים האחרונים נכתבו פרשנויות מלומדות רבות אודות מזימתו של שר המשפטים הישראלי יעקב נאמן לעקר את מוסד היועץ המשפטי לממשלה מעוצמתו, באמצעות פיצול הפונקציות בינו לבין "התובע הכללי". אחרי שהפרקליט משה לדור התקומם נגד השר שלו בפומבי נאחזו מתנגדי שלטון החוק ב"חוצפתו" של לדור. בעיקר הגדיל לעשות בן כספית מ"מעריב", שהוקיע את לדור בנימה ההיסטרית שהשתלטה על סגנונו בשנים האחרונות. כספית לא מבין הרבה בנושאי חוק ומשפט וגם לא בנושאים המדיניים שהוא אמון עליהם, אבל כצפוי הוא עלה על בריקדות והתיישר עם הקו המסורתי של עיתונו בנושאי שלטון החוק בישראל, שגרם לפיטוריו של משה נגבי מהעיתון בעבר הלא רחוק.

לעומתו נשמע עמיתו נחום ברנע מ"ידיעות אחרונות" משועשע מכל הוויכוח, וכדרכו העדיף לשמור על ניטרליות כדי להימנע מלנקוט עמדה מוסרית-רעיונית בהירה בנושא. תחילה העלה באוב סיפור על זהבה גלאון ממרצ, שתמכה בשעתו בפיצול סמכויות היועץ כיוון שכעסה על מני מזוז על שסגר את תיק האי היווני של אריאל שרון, ¬ששבר את כל שיאי השחיתות בישראל. גלאון שינתה מאז את עמדתה, שהייתה קשורה ישירות בפרשת שרון. הכעס שלה על מזוז היה מוצדק אז, ועמדתה כיום, השוללת את הפיצול, היא מוצדקת עתה. אבל ברנע מסיק מזה, ש"אין שום דבר קדוש בשמירת המצב הקיים, כשם שאין הבטחת גאולה בפיצול. אפשר לטעון כך ואפשר אחרת, אבל מלחמה, שבה הלוחמים מחליפים צד על פי הנסיבות, אינה מלחמת בני אור בבני חושך".

נדמה שמעולם לא היו כל כך הרבה טיעונים מופרכים בקטע כה קצר. אם ניתן לטעון "כך" ואפשר גם "אחרת" אז מדוע טורח ברנע לעסוק בפובליציסטיקה? אולי האמביוולנטיות הנצחית, שגרמה לו לתמוך הרבה שנים באיש כמו אהוד אולמרט, עומדת לו לרועץ? ומעבר לכך, מדוע העובדה שתומכי הפיצול ומתנגדיו החליפו צד, שוללת את החשיבות הרעיונית של הוויכוח הפוליטי המתנהל במסווה של ויכוח משפטי?

נדמה שטועים הפרשנים הטובים והטובים פחות בהנחת היסוד שלהם, שמתנהל כאן דיון אמיתי על שלטון החוק או על מלחמה בשחיתות בישראל. אלה שרצו לפגוע במזוז בזמן הוויכוח על האי היווני ביקשו למגר את שרון, לא רק בגלל השחיתות אלא בשל הרקורד שלו כזולל שטחים, ידיד המתנחלים ושופך דמים מובהק. כאשר הצטייר שרון בעיניהם כעוקר המתנחלים מגוש קטיף, אפפו אותו אותם אנשים עצמם במסך מעובה של הגנה היקפית, שזכתה למונח הייחודי "אתרוג". עתה מבקשים היונים להגן על מזוז ועל יורשו כדי שהשרים לא ישתוללו, ושיהיה כוח נוסף שיוכל לעכב צעדים אפשריים בשטחים הכבושים.

נאמן, בן בריתם של המתנחלים, מבקש לתת לשרים הנִציים, שהם רוב בממשלה הישראלית, יד חופשית לרמוס את הפלסטינים ולאפשר לפולשים הישראלים לעשות בהם כבתוך שלהם. נאמן שייך, נפשית ופוליטית, למחנה הגדל והולך של אנשי הימין המתנחל וידידיהם, שרוצים להסיר מדרכם את כל העכבות הנובעות מזיקתה המוצהרת של ישראל לעקרונות ידועים של המשפט הבינלאומי.

ההתייחסות לאישים ולמוסדות היא יחסית, בהתאם לטיבם ולתפקידם במשחק הפוליטי הישראלי. מזוז ואפילו שופטי הבג"צ אינם גיבורי חלומותיהם של הישראלים, אלא חלק מן הממסד שמאפשר לישראל לבצע מעשי עוול ועושק נגד העם הפלסטיני.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן