האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
שבת, 21 נובמבר 2009 15:01

ישי הניאו-כהניסטי

ישי הניאו-כהניסטי

ש"ס עוברת תהליך רעיוני הדרגתי שעיקרו מעבר מפופוליזם יוני, בהשראת הרבנים הליטאים, לניאו-פשיזם נצי מבית מדרשם של מאיר כהנא וחב"ד. אלי ישי הוא רק מייצגו של התהליך, ולא מחוללו. שר הפנים ומנהיג ש"ס אלי ישי מצטייר כיום כאחד מהפוליטיקאים הקיצוניים ביותר בישראל. הוא מביע דעות ביטחוניסטיות ונציות, תומך נלהב בכל המבצעים ובכל ההרפתקאות הצבאיות, מתעלם מפשעי המלחמה, מתעב את פעילי זכויות האדם ומנהל את הפעילות הקלגסית נגד הפועלים הזרים וילדיהם בלהט לאומני גזעני.

רק מעטים זוכרים שעד לפני שנים אחדות עוד התנבא בנושאים המדיניים בזהירות ובתבונה שאפיינו בעבר את תלמידיו של הרב עובדיה יוסף. בשנת 2002, בריאיון ארוך ודי אוהד בעיתון "הארץ", הביע ישי תמיכה ברורה וחד-משמעית בהסכמי אוסלו, בפינוי מרכז חברון ממתנחלים ובהידוק היחסים עם יאסר ערפאת. הוא נתפס אז, במידה ידועה של צדק, כממשיך דרכם של יצחק פרץ ואריה דרעי, איש נאמן לדרכו המסורתית של הרב יוסף, שהטיף במשך שנים למתינות מדינית ולימד את מאות הרבנים שהוכשרו במוסדות התורניים של ש"ס ש"אסור להתגרות בגויים".

את הדוקטרינה הזאת למד הרב יוסף ממנהיגי הזרם הליטאי ביהדות החרדית, בעיקר מהרב אליעזר שך, והנחיל אותה לתלמידיו שלא העלו על דעתם להתווכח עם סמכות תורנית גדולה כרב יוסף, חרף העובדה שרובם הגיעו לדת מקהילות מסורתיות-לאומניות של מצביעי ליכוד, שעברו באורח הדרגתי לש"ס.

מגמת ההתחרדות בקרב המזרחים נבעה גם מסיבות כלכליות-חברתיות, מתחושות קיפוח ומהמיומנות המוכחת של מנהיגי ש"ס בשימוש בעוצמה השלטונית לחלוקת כספים והטבות נוספות לתומכי התנועה. בעיקר שקדה התנועה על הקמת מוסדות חינוך, שבעצם הכשירו אלפי מצביעים חדשים גם לעתיד. ההנהגה הפוליטית של ש"ס צייתה לסמכות התורנית (מועצת החכמים) בנושאים פוליטיים פנימיים ומדיניים חיצוניים, כולל שותפויות קואליציוניות והסכמה בסיסית לתהליכי השלום.

אין לטעות בין עמדות מתונות של ש"ס (בעבר) לבין ליברליזם כלשהו. היוניות הייתה תבונית, לא רגשית, ובקאדרים של ש"ס טיפחו קנאות ושנאת זרים גם בתחילת דרכה של התנועה. אבל מאז שש"ס זנחה את המתינות המדינית, התמעטה השפעתם של פוליטיקאים יוניים יחסית על הרב יוסף.

גם ההתנתקות מהליטאים והכרזת העצמאות של הרב יוסף מההנהגה האשכנזית של הזרם החרדי היוני, קירבו אותו ואת מועצת החכמים להלכי הרוח של אנשי השורה בתנועה. התהליכים האלה מאפשרים לישי, שנטה תמיד לנציות, לשנאת זרים וללאומנות אנטי- ערבית, לתת ביטוי מלא לעמדותיו מבלי שיחשוש מביקורתם הנוקבת של אנשי מועצת החכמים.

אין לכחד שישי הגיע לפוליטיקה כעוזרו של העסקן הניאו-כהניסטי נסים זאב בעיריית עיר הקודש. זאב, כיום חבר כנסת, היה תמיד במעין אופוזיציה שקטה וכנועה יחסית לקו המתון ששרר אז בתנועתו, וישי הצטיין תמיד בלאומנות ובאיבה ללא-יהודים, כולל ערבים. אבל כאשר הוא החליף את אריה דרעי בשנת 1999, לא עלה כלל על דעתו להביע עמדות נון-קונפורמיסטיות במושגים של ש"ס.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן