האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
רביעי, 10 יוני 2009 14:57

כמו כל עם אחר

מעשיה של ישראל באזור ובמיוחד פשעיה נגד הלבנונים והפלסטינים חשפו את האמת על ישראל כמדינה כובשת, מדינת אפרטהייד, ובגלל זה החרמות עליה מתקיימים במקומות שונים בעולם הרבה מהחרמות הללו מתקיימים באמצעות האי מיילים, ומלמדים על תופעה שאפשר לכנותה (חרם שקט).
קשה לאסוף על חרמות כאלה מידע, כי הם מתנהלים בתיבות המייל של אקדמאים או במשרדי חברות קטנות, כמו מובייל מקס הישראלית, שבמהלך המבצע בעזה קיבלה הודעה מחברת תקשורת בריטית שהיא מנתקת את היחסים עמה: "כתוצאה מהפעולות של הממשלה הישראלית בימים האחרונים לא נוכל לשקול עסקים אתכם".

ישנם אפילו מקרים פרטיים: באתרי האינטרנט בישראל פורסם לאחרונה סיפורו של ישראלי שביקש לקנות צעיף בחנות בריטית מקוונת. הם אפילו לא הסכימו לחייב את כרטיס האשראי שלו.

הבעיה היא, כמובן, שאלה עוד המקרים שבהם הצד האחר מודה במפורש שסיבת ביטול העסקה או המחקר המשותף היא ישראל והסכסוך. ישירות כזו אינה תמיד אופיינית בתרבות האירופית; פשוט הרבה יותר (גם מבחינה משפטית) למצוא תירוץ נוח יותר כגון: "מסיבות פנימיות הוחלט על הפסקת המשא ומתן עמכם", מאשר להודיע בפומבי שסיבת החרם היא הפשעים נגד הפלסטינים.
גורמים עסקיים ישראליים שפועלים באירופה אומרים ש"דברים כאלה בהחלט קורים. זה עוד לא בהיקף נרחב, ואנחנו לא יכולים להיות משוכנעים מהי הסיבה, אבל יש ביטולים שנראים לא ענייניים ובהחלט יש חשד שמדובר בחרם פוליטי שקט".

דוגמאות החרם הבולטות ביותר, כמובן, לא היו שקטות בכלל: החרם האקדמי על ישראל, שיזם איגוד מקצועי אקדמי, היה הצעד החריף והבוטה ביותר. החרם הזה נמנע בינתיים בגלל חוות דעת משפטית שהגיש פרקליט צמרת בריטי, מומחה לזכויות אדם. אבל בינתיים, ובעיקר מאז המבצע בעזה, התופעות הללו הולכות וגוברות. החרמת תוצרת ישראלית מהשטחים היא כמעט מוסכמה בבריטניה, והממשלה שם משתפת פעולה בהגבלת ייצוא מוצרים חקלאיים ישראליים שמקורם בהתנחלויות.

ארגון המורים הארצי הבריטי העביר לאחרונה החלטה שקוראת לממשלה הבריטית להחרים תוצרת ישראלית שמקורה בשטחים, ואף פנה לחבריו בבקשה שלא ירכשו מוצרים כאלה. בסקוטלנד ההחלטות חריפות בהרבה: מועצת האיגודים המקצועיים הסקוטית החליטה על חרם מוחלט על ישראל ועל כל המוצרים הישראליים, עד שישראל "תציית לכללים בינלאומיים ותכבד עקרונות של שמירה על זכויות אדם".

"החרם זו תופעה שהולכת וגוברת - מעבר לחרם אקדמי זו אינה תופעה שולית. אוניברסיטאות שהיו מושא להערצה הפכו למקום שבו חרמות הם חלק מהשיח הסביר והשפוי. אם בעבר הבעיה הייתה הכיבוש, היום זה ישראל כולה.
ודעת הקהל העולמית התחילה להתעורר מתרדמתה כלפי מעשי ישראל, ובזירה הציבורית האירופית פועלים כיום איגודים מקצועיים אקדמיה, ארגונים לא ממשלתיים להרחיב את ההחרומות על ישראל כדי שתציית לחוק הבינלאומי האנושי, וכדי שתכיר בכך שבאזור יש עם אחר, עם שהוא בעל האדמה האמיתי שנאבק כדי להחזיר לעצמו את זכויותיו ככל עם אחר בעולם.

 

Add comment


Security code
Refresh