האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
שלישי, 02 דצמבר 2008 14:55

שיטת הבחירות

לאור עונת הבחירות בישראל אנו בתוכניתנו היום ובשבועות הבאים נזרוק איר על נושא הבחירות בישראל ונבהיר את התפישות השונות ונתחיל בשיטת הבחירות.
בישראל נהוגה שיטת בחירות יחסית-ארצית, כלומר, הרשימות הנבחרות מיוצגות בכנסת, שהיא בית הנבחרים של הישות, על-פי אחוז המצביעים עבורן.
להבדיל מרוב השיטות הפרלנטריות האחרות, בישראל נשמרת השיטה בצורה קיצונית, כשהמגבלה היחידה על בחירתה של רשימה שהשתתפה בבחירות, היא שתעבור את אחוז החסימה, העומד כיום על ‎2% (עד הבחירות לכנסת השלוש-עשרה היה אחוז החסימה רק ‎1%. במהלך הכנסת ה-16 שונה אחוז החסימה מ-1.5% ל- 2%).
הרקע ההיסטורי לשיטה ירשה ישראל מהשיטה היחסית הנוקשה מהמערכת הפוליטית של היישוב ההתנחלותי בתקופת המנדט הבריטי. שיטה זאת הייתה מבוססת על קנאותן של המפלגות השונות - שהאידאולוגיה וההרכב האישי שיחקו בהן תפקיד חשוב - לעצמאותן, וההצדקה שניתנה לריבוי המפלגות שהשיטה גרמה לה הייתה שבתקופה שבהן חלות תמורות מרחיקות לכת ומהירות בהרכב האוכלוסייה בעקבות גירוש הפלסטינים והבאת מהגרים יהודים, חשוב שיינתן ייצוג מרבי לקבוצות ולדעות שונות.
הבסיס החוקי לשיטה שני חוקים עיקריים עוסקים בשיטת הבחירות לכנסת: חוק-יסוד: הכנסת משנת ‎1958 וחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), משנת ‎1969. מאז נחקק חוק המפלגות בשנת ‎1992, רק מפלגות הרשומות כחוק רשאיות להשתתף בבחירות ולהגיש רשימת מועמדים.
העקרונות שעליהן מושתתת שיטת הבחירות הם שהמסגרת הכללית לבחירות נקבעה בסעיף ‎4 לחוק-יסוד: הכנסת ולפיו הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות שוות, חשאיות ויחסיות. סעיף זה ניתן לשנות רק בהצבעה של לפחות ‎61 חברי הכנסת.
עקרון הכלליות מבטיח את הזכות הפעילה של כל ישראלי שהנו לפחות בן ‎18 להצביע, ואת הזכות להיבחר - לכל ישראלי שהנו לפחות בן ‎21. אף-על-פי שחוק-יסוד: הכנסת נתן למחוקק את הסמכות לשלול את זכות הבחירה ממי שנראה לו, לא השתמשה עד כה הכנסת בסמכות זו. המחזיקים בתפקידים מסוימים, כמו הנשיא, מבקר המדינה, שופטים ודיינים, קצינים בצבא קבע ועובדי מדינה בכירים, אינם רשאים להיות מועמדים לבחירה, אלא אם התפטרו מתפקידם ‎100 ימים או ששה חודשים לפני הבחירות, לפי המצוין בחוק.
עקרון הארציות קובע, שכל ישראל הנה אזור בחירה אחד בכל הנוגע לחלוקת המנדטים. בחירות ישירות משמעותן שהבוחר בוחר את הכנסת במישרין ולא גוף של בוחרים (כפי שהדבר נהוג בבחירות לנשיאות בארצות-הברית). בחירות שוות משמעותן שוויון בין הקולות שניתנו. בית המשפט העליון קבע שעקרון השוויון נוגע גם לשוויון בהזדמנות לגבי כל הרשימות המתחרות. עקרון החשאיות מבטיח את הגינות הבחירות ושואף למנוע הפעלת לחץ על הבוחרים באשר לאופן הצבעתם, שכן אין לדעת כיצד יצביעו. עקרון היחסיות בא לידי ביטוי בכך שכל רשימת מועמדים מיוצגת על-ידי מספר חברים שהינו יחסי לכוחה האלקטוראלי, ובלבד שהרשימה עוברת את אחוז החסימה.

Add comment


Security code
Refresh