האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
רביעי, 02 מרס 2016 10:15

נטישת הפנס המקומי

נטישת הפנס המקומי

ממשלת ישראל, והעומד בראשה, מעדיפים לאתר בעלי מקצוע מסוימים מעבר לים, במקום להושיט את היד למטבע שמתחת לפנס המקומי. כך למשל נשלחים מבקשי מקלט להירקב במתקן חולות, בזמן שתאילנדים מיובאים לעבודה בחקלאות בערבה; באותו אופן נשארים בנאים פלסטינים מאחורי המחסומים, בעוד שאת שלמת הבטון והמלט מלבישים פועלים סינים.
באחרונה הודיע בנימין נתניהו כי בקרוב תוצף ישראל במהנדסים זרים, כי ה"תעשיה זקוקה" לכך. ואמנם, תעשיית ההיי־טק הישראלית אכן זקוקה למהנדסים, אבל המחסור קשור גם לעובדה שישראל לא סופרת את המהנדסים הערבים, אלה שלא עברו דרך הצבא.
יותר מ–500 סטודנטים ערבים לומדים בכל שנה מקצועות שמקביליהם היהודים יעבדו בזכותם בענף ההיי־טק. הם מגיעים לאוניברסיטאות ומכללות ישראליות ומסיימים בהצטיינות, ובכל זאת כ–50% מהם דיווחו באחרונה, שאינם מצליחים למצוא עבודה במקצוע לפחות חצי שנה מסיום הלימודים. מדובר בנתון מטריד: במקום שתעשייה שדורשת ידיים עובדות וראשים חכמים תיקח כל מהנדס, בוודאי אם סיים מוסד מוכר ובציונים גבוהים, בישראל זה לא עובד כך.
למרות פעילותם של ארגוני מגזר שלישי כמו "צופן", "קו משווה", "מענטק" ו"ITWORKS" , שעוסקים בחיבור העובד הערבי לתעשייה הנזקקת, לא מעט מהנדסים ערבים הולכים ללמד מתמטיקה בבית הספר, במקום להיכנס לתחום ההיי־טק, לתרום לפיתוחו וגם להשתכר משכורות גבוהות בהרבה.
הסיבות למצב רבות ומגוונת: המהנדסים הערבים לא עוברים את מבחני מכוני המיון בציונים גבוהים, כי המבחנים לא מותאמים לקהילתם. אם הם כבר עוברים את המיונים, הם נדרשים לנסוע מאות קילומטרים לעבודה בכל יום, כי ההיי־טק עדיין מרוכז ברובו במרכז ולא בצפון הארץ. אם הם כבר יוצאים מן הכפר שבגליל ורוצים לעבור לגור בהרצליה, למשל, יתקשו למצוא דירה או בית ספר לילדים. על כל אלה מרחף כל העת החשש מהאחר והשונה, בעיקר בתקופות מתוחות, וניסיון לשמור על בועת היי־טק הומוגנית וצבאית.
ואולם, ניתן להתגבר על קשיים אלה. תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, שכוללת העלאת מודעות למצב ובעיקר תקצוב מעסיקים, היא פתרון אפשרי. הוא אמנם מצריך השקעה לטווח רחוק, ובעיקר רצון אמיתי לשלב את האזרחים הערבים בליבת החיים העסקיים בישראל, אבל זה תפקידה של ממשלה שאמורה לדאוג לכלל אזרחיה.

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן