האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
שבת, 20 דצמבר 2008 14:23

לחצותא הקו

בסוף השבוע שעבר הסתיימה עוד מערכה במלחמת ההתשה שמנהלים פקידי האוצר הישראלי נגד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אפשר היה לברך על המוגמר ולשמוח על כי נחסכה מן הסטודנטים עוגמת הנפש הכרוכה בהרס שנת לימודים נוספת, שלישית במספר, אבל עדיף להבין במדויק על מה היתה המלחמה הזו ומה היא משקפת. זו כנראה איננה המלחמה האחרונה.
על פניו התמקד מאבק האוצר בבזבזנותן של האוניברסיטאות. לאחר שבמשך שנים קיצץ בתקציביהן, לאחר שחנק בעקביות את פיתוחן והביאן לקריסתן, ניצבים עתה האחראים למדיניות הזו ומלינים על הצורך הדחוף בהתייעלות. ניתן לתמוה מה מצא לו האוצר להיטפל דווקא לאוניברסיטאות. טענותיו על בזבוז אינן נתמכות בשום נתון המשווה השקעה מול תפוקה של האוניברסיטאות בישראל ביחס למדינות אחרות בעולם.
למאבק המר הזה שמתרחש למול עינינו יש איפוא שני פנים. האחד הוא ניסיון מתמשך של פקידות האוצר לבטל את עצמאותה של ההשכלה הגבוהה בישראל ולשלוט שליטה מלאה בתקציביה. המחוקק ביקש דווקא לחצוץ בין האוניברסיטאות למסדרונות השלטון על מנת להבטיח פעילות אקדמית שאינה תלויה בתכתיבים פוליטיים. כך הוקמה הוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב), שהפכה מטבע הדברים לצנינים בעיני האוצר ולמטרה להתקפות בלתי פוסקות.
כשסיימו עם הוות"ת נפנו באוצר לטפל בראשי האוניברסיטאות עצמם. רק בישראל יכול להתרחש תיאטרון אבסורד כמו זה של השבועות האחרונים. נשיאי אוניברסיטה, מדענים בעלי שם עולמי, עומדים כעניים בפתח מול פקידים שזה עתה סיימו תואר ראשון בכלכלה או מנהל עסקים, ומקבלים מהם הנחיות כיצד עליהם לנהל את האוניברסיטה, בצרוף איומים כי יסגרו להם את הברז.

הפן השני מכוער עוד הרבה יותר. זה הפן האישי. לאחר שניהל מאבק מיותר ויקר בסגל האקדמי מבלי לבחון חלופות של פשרה והידברות, הפסיד ראש אגף התקציבים את המערכה ונאלץ לחתום עם המרצים על הסכם שכר שבו שולמו לאלה פיצויי שחיקה בניגוד לדעתו. שבוע לפני כן, עוד נראה מניף את אצבעו למולם במסדרונות בית הדין לעבודה ושאג "שקל לא תקבלו", ובסוף נאלץ כידוע לשלם הרבה יותר משקל.
למרות שהמרצים זכו בפיצוי השחיקה שלהם בזכות ולא בחסד, ראש אגף התקציבים התקשה לסלוח. לכן, מאז חתימת הסכם השכר ההוא ספגו האוניברסיטאות שורה של התנכלויות.
לפעמים נדמה שישראל שייכת לאגף התקציבים, ולא שאגף התקציבים שייך לישראל. כבר שנים שאין האוצר מקיים את מירב החלטות הממשלה, וקובע מדיניות משלו. פקידים צעירים עם השכלה שאיננה רחבה מדי קובעים אם ייבנה בית חולים, אם יפותח פרוייקט להתפלת מים. הם מכתיבים איך יש להורות בבתי ספר, וכיצד יש ללמד באוניברסיטה. האמת היא שידם אפילו לא רועדת. אפשר כמובן להתחנן, אפשר אולי לנהל עימם ויכוח, אבל לא כדאי להיכנס אצלם לרשימה השחורה. מי שמעז וחוצה את הקו שלא יבוא אחר כך בטענות.

Add comment


Security code
Refresh