האתר נפסק לעבוד. אנו עברנו ל- Parstoday hebrew
חמישי, 14 ינואר 2010 09:49

פרה אדומה קדושה

העם הפלסטיני ציין באחרונה את יום השנה והזיכרון ה-53 לשהידים שנפלו בטבח שביצעו הכוחות הישראליים בכפר קאסם. בטבח ההוא נהרגו 49 תושבים מהכפר בטענה שהם הפרו את העוצר שהוטל עליו. הטבח בוצע בימי הממשל הצבאי שהוטל על הערבים הפלסטינים בתוך הקו הירוק. קיומו של ממשל צבאי זה לא סתר את המשך קיומה של ה"דמורקטיה" היחידה במזה"ת גם לדעת חוגים "שמאליים" בתנועה הציונית. עצם המעשה והאירועים אינם כה תמוהים כמו השאלה כיצד, לאחר רצח ניפשע כזה, המשיך אותו ממשל צבאי להתקיים במשך עשור נוסף?!

שאלה אחרת גם נשאלת והיא כיצד, לאחר כיבוש של למעלה מארבעים שנה, עדיין חיה אוכלוסיה של מיליוני בני אדם ללא זכויות אזרחיות. התשובה נעוצה במילה אחת: הציונות. שיר סרקסטי מהעבר מסביר בצורה לירית את העניין. "אני ציוני, אני בכלל לא גזעני. אני ציוני, אני חושב שערבי נחות מיהודי אבל אני לא גזעני כי אני יהודי ציוני, ויהודי ציוני אינו יכול להיות גזעני...". כאן נמצאת התשובה הפרדוכסלית לשאלות הקודמות.

מה שנקרא "יישוב ארץ ישראל" על ידי הציונות היה בנוי - מאז ומעולם - על ההשקפה הגזענית העקומה שהתנחלות על אדמת עם אחר כדי ליצור עם חדש, שלטעוניו הקולוניאליסטיים ישתמש בנימוקים דתיים שנגדם הוא מתקומם. ההשקפה הזאת הטביעה את חותמה גם בהנחה שהושתלה ע"י שטיפת מוח מסיבית מגיל אפס, כי אין סתירה בין כיבוש והתנחלות לבין "דמוקרטיה" במיטבה, אם קוראים למתכון הזה ציונות. וכך, בשם אותו קוד מסתורי - ציונות שמו - אפשר לדבר על "זכות האבות לעם ישראל על ארץ ישראל", לפי השפה הישראלית, בלי להיות קשור לחוקי אותה "מורשת אבות". כך אפשר להשתמש בקוד: ציונות, לגירוש ואפליה ומנגד, לזעום כאשר אחרים יוצאים חוצץ נגד זאת.

הציונות איננה רק סתם "פרה קדושה" אלא "פרה אדומה" ממש. וכשיש טאבו של פרה אדומה וקדושה גם יחד הרי שקצר המרחק מלהכריז שכל מי שבגדר חולק אינו אלא "בוגד" ודינו מגירוש ועד מוות. השקפה זו היתה וממשיכה להיות גם נחלתם של חוגי "שמאל" או "ליברלים" החוסים תחת כנפי הציונות. תכנון טבח וגירוש המוני נוסף, המשך שוד הקרקעות של הפלסטינים, החרפת האפרטהייד והאפליה, הם מהווים המשך ישיר למעשה הפשע שבוצע אז בשנת 48' בידי ישראל נגד העם הפלסטיני. לעתים קרובות אומרים חוגים בישראל: "נכון, קיימת בישראל אפליה. נכון, קיימת גזענות. אבל אפליה וגזענות קיימות במדינות רבות בעולם ואין בהן משהו חריג המיוחד לישראל".

השאלה הנשאלת כאן היא: האם תופעות אלו הן סוגים של גזענות ואפליה בדומה לנעשה במדינות רבות אחרות? באופן החלטי התשובה היא לא! הגזענות והאפליה בישראל טבועות עמוק באידיאולוגיה הרשמית של הממסד ובחוקי היסוד של ישראל מרגע הקמתה: חוק השבות וחוקי הבעלות על האדמה המבדילים בין ערבי לבין יהודי. ניתן להבין את מערכת החוקים הגזעניים האלה רק אם נחזור לרגע הגירוש ההמוני של יותר מ-700,000 פלסטינים והריסת 450 יישובים פלסטיניים על ידי הצבא הישראלי, ועל ידי חייליו וקציניו שהתמחו ברצח מאז שרגליהם דרכו על אדמת פלסטין הקדושה.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן